Class_society

6 באפריל 2016

חברה מעמדית

על מעמדות בתקופה המודרנית

וביום אחד זה הכה בי בלי שום אזהרה מוקדמת, חזיז ורעם; הבנתי שאנחנו חיים בחברה מעמדית!
משהתחיל יום עבודתי, עברתי בלובי של משרדי היי-טק בתל אביב; כמשקיף על החיים מהצד מלב ליבה של סצנת ההיי-טק הישראלית, הבנתי באמת ובתמים את פשר הדבר. זה הכה בי עמוקות.
הסצנה עליה השקפתי, בבואתו העלובה של המנקה, הכנוע, המובס, אל מול פרצופה של אחד ממנהלות משאבי האנוש של אחת מחברות ההיי-טק; מבט מלא בגועל ובסלידה בשילוב של ביטול והתעלמות מוחלטת מאותו מנקה. קיומו כאילו התבטל כליל- אין היא הכירה בו כאחד מבני מינה ומעמדה.
מאז אותה התגלות, פרצופים כעין אלה מייצרים אצלי תגובה מותנית ומטלטלים את עולמי כל פעם מחדש. כאילו הייתה זאת הפעם הראשונה בה נחשפתי אל האמת האפלה כל כך; כילד המגלה כי אין לפיית השנים כל אחיזה עם המציאות- אלא פרי יצירת הדמיון של הוריו אשר שולטים בו, בתודעה הרכה של הילד. פיית השיניים הינה כלי שליטה של ההורים כפי שרעיונות כאלה ואחרים הם כלי שליטה של בני המעמד העליון במעמד הנמוך.

מסתבר, כי לאורך השנים לא התקדמנו מבחינה מוראלית יותר מאשר המצאנו שפה חלקלקה שמטאטאת את האמת הקודרת מתחת אל פני השטח. המעמדות הם חיים ובועטים יותר מאי פעם; הם מהווים חלק אינטגרלי מהמארג החברתי- עמוד השדרה של האנושות. כמו שחוליות הגב תומכות בעמוד השדרה, כך גם כל מעמד ומעמד ממלא את תפקידו החברתי והכלכלי- ותומך בעצם בפעילות האנושית.
האם אי פעם יצא לכם לחשוב עד כמה תלוש הוא המצב שאורגניזם מחליט על אורגניזם אחר כמה כסף הוא יקבל? שאורגניזם אחד אחראי לחלוטין על רווחתו של אחר; ומאיזה תוקף בדיוק- מי סמכא?

האדם יצר במו ידיו מערכות ורעיונות מתוחכמים, ורק בודדים הם אלו שנבונים מספיק בשביל להטות את המערכת לתועלתם ולרווחתם האישית. מדהימה אותי העובדה כי הפער המעמדי במהותו, נוצר כפונקציה של מודעות.
האדם העליון במעמדו מרגיש ראוי למשאבי החברה יותר מאשר זולתו; אדם בעל תודעה מעמדית ירודה, אין עולה בדעתו לחשוק במעמד הגבוה. אדם זה הוא אדם בעל תפיסת עולם צרה ודלה; הוא מפחד מהבוס שלו אך בפעימה אחת גם מודה לו על הזכות לשרתו תמורה לשכר עבדות מינימאלי.
כנגד, האדם העליון תופס את זמנו כיקר המציאות; אין הוא ראוי לבצע פעולות נחותות וגוזלות זמן. הזמן הרי, בבסיסו, הוא המשאב היקר ביותר לאדם. הזמן חל על כולנו כשווים בין שווים, ו"מתעלם" בעצם מהמעמד של האדם.
קמפיין העבודה המודרני לא עושה חסד עם אלו שנבצר מהם "להבין את העולם". הערך קידוש העבודה למשל, משרת בעצם את בני המעמד העליון ואת אלה שטוענים לכתר. בציניות, בעורמה ובתחכום הם מבססים את מעמדם הכלכלי והחברתי על חשבון המעמדות הנחלשים יותר של החברה. כמובן וכמובן שאין הם עושים מעשה פלילי, למעשה זה לגיטימיות מלאה. מטרתי האחת היא רק להציף את העיוות אל התודעה ולנהל עליו שיח.

כשמטיבים לבחון את האינטראקציה האנושית הבין מעמדית- מתגלה העיוות המוסרי במלוא הדרו. האדם רם המעלה עוד עשוי לחשוב כי שליח האל הוא- הרי הוא מספק תעסוקה לעם. על פשוטי העם להודות לו על ההזדמנויות שהוא מעניק להם, ועל משפטי החוכמה הנבובים שהוא "מסכים" לחלוק עימם. מגיע הבוס השבע ומעיר למנקה על איך עליו לבצע את עבודתו. כמובן שהבוס הוא אוטוריטה לניקיון- למרות שמעולם לא החזיק מטאטא בחייו. הבוס כאמור מרשה לעצמו להטיף לעובד הקטן שלו על מוסר, כמובן מעצם מעלותיו המוסריות הגבוהות כל כך. העצל מטיף חריצות לחרוץ. לעיתים במידת מה של אירוניה, נדרשת מודעות מוסרית נמוכה בשביל לעלות בסולם החברתי. כמובן שיש את היוצאים מן הכלל, עליהם לא חל העיוות והסתירה שבדבר, אך עלינו להכיר בתופעה מאחר ויש בה ממש.

האין זה מעשה אווילי לכלוא את האדם ברוטינה תודעתית שבויה, המייתרת ואף מונעת את הזכות לחשוב? תהיו בטוחים כי המעמד העליון מודע לחלוטין למעשיו ולהשלכותיהם; יש לו אינטרס מובהק לשמר את המצב הקיים, בו למעמד הביניים ומטה אין יכולת לפתח מודעות פורצת מעמדות- ולערער על הסדר הקיים (חוסר יכולת לצאת מה"לופ" השגרתי).
האדם העליון סולד מהמעמד הנמוך. המעמד הנמוך, כנגד, נרתע ואף מכבד אותו! אינסטינקטים מעמדיים אלה הטבועים בשורש התנהגותנו, הם אלה המאפשרים את המצב הקיים- אבסורדי כמה שהוא נשמע.

עוד מדהימה אותי היא העובדה של עד כמה התודעה הצרכנית "משחקת" חלק משמעותי בהתהוותו של המעמד החברתי; איך אנחנו צורכים, כמה אנחנו צורכים ומתי אנחנו צורכים- המעמד מושפע מהרגלי הצריכה שלנו.
האם אני משקיע את משאבי המוגבלים לצורך קניה של טלפון חכם, ומתעל את כל זמני לצורך גלישה סתמית ב"פיד" הפייסבוק? או שמא אני משתמש בכוחו של האינטרנט לצורך הרחבת הידע והכישורים- לטובת שיפור מעמדי.
נוסף על כל אלה, שימוש נכון של משאבים מייצר יתרון בגינו ניתן לדעת אילו מוצרים נוספים או אילו מניפולציות נוספות ניתן לייצר ולמכור לבני המעמד הנמוך, כזרזי התעשרות לצורך עליה בהיררכיה המעמדית. לזרוק "עצם" לעם, איתה "פשוט העם" יכול לשחק עד לאין הקץ של התודעה הכוזבת. יחי תוכניות הריאליטי! לסמם את האדם ולהביאו ליידי דלות הכרתית- האדם המאולחש, מהנאות שקריות ומבידור זול.

יטענו בני המעמד העליון, כי הם רחומים וחנונים עד מאוד. מעבר לכך שהם מייצרים מקומות תעסוקה, הם גם עוסקים במלאכת שימור הכוכב ובעוד מלאכות עילאיות כאלה ואחרות. האירוניה היא כמובן שהדרך להתעסקות עילאית הרבה מאוד פעמים צומחת דווקא מתוך הפעולות בעלות הערך המוסרי הירוד יותר. הדרך להתעשרות רצופה במניפולציות אנטי- אקולוגיות.
כשנצבר העושר, מתהפכות לפתע היוצרות. פתאום עולם הרוח והמוסר של האדם מתרחבים, ועוד עלינו להודות על כך; להעריך את פועלו העשיר של הפילנתרופ ולשאוב ממנו השראה, מ"גיבור התרבות". כמה נוח אני אומר, להטיף מהמקום הגבוה. התייפייפות מוסרית לשמה.

בין המעמד הגבוה למעמד הנמוך קיים שוני התנהגותי ניכר; שוני זה, הוא המאפשר את עצם קיומה של החברה המעמדית.
המעמד הגבוה קצת פחות משועבד לרעיונות ולפרדיגמות מאשר המעמד הנמוך. יש באמתחתו חוש ביקורתי מפותח יותר, והוא פחות מקובע לרעיונותיו. רצה הגורל ובני המעמד הנמוך, דווקא הם, בעלי נטייה להשתעבד לרעיונות ולא להטיל בהם ספק. הם נאחזים ברעיונות שלהם כה חזק עד כי ניכר שהאדם משרת את הרעיון יותר מאשר הרעיון את האדם. כמובן שאין זה מקרי שכך יצא- האוריינטציה האינטלקטואלית היא היא גורם מהותי בפעולת הניווט החברתי-מעמדי; שהיא היכולת של האדם להבין את מעמדו החברתי ויכולתו להשפיע עליו.

המעסיק במידת מה, אחראי לתודעתו ה"אינפנטילית" של העובד שלו. אל לנו להתבלבל בין הסיבה לבין התוצאה, מה יצר את מה. העובד מעצם מעמדו ההיררכי, מאמץ התנהגויות כיאה למקומו ההיררכי, וכך גם המעסיק; אל לנו לייחס סגולות ניהוליות למנהל, יותר מאשר לעצם מעמדו והנסיבות השונות שהביאו אליו- אל אותו מעמד. הגננת מייצרת את הגנון; שיוך מעמדי- כל אחד ממלא את תפקידו ההיררכי, ביודעין, או שלא ביודעין. המסכן מגלם את המסכן והשולט את הרודן- המתח שבין מוסר אדונים לבין מוסר עבדים.
המעמדות במידת מה הן ביטוי לאנושיותנו. כל עוד נשמור על "צביוננו האנושי" (אם בכלל קיים אחד כזה), יישארו המעמדות, ואף יעמיקו.

יאללה חבר'ס, יום עבודה כיפי ופורה שיהיה!

 

FacebookEmailTwitterPinterestWhatsApp

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *